|
הצעת חוק של חברי הכנסת |
זהבה גלאון שלי יחימוביץ |
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פגיעה מינית בעבודה), התשס"ח–2008
|
הוספת סעיף 83א |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 83 יבוא: |
||
|
|
|
"פגיעה מינית בעבודה |
83א. |
יראו בפגיעה מינית פגיעה בעבודה ובלבד שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו." |
|
תיקון סעיף 296 |
2. |
בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי "לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור" יבוא "ולגבי גמלה כאמור בסעיף 83א, בעד תקופה העולה על 36 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור;" |
||
|
תחילה |
3. |
תחילתו של חוק זה מיום פרסומו ברשומות. |
||
דברי הסבר
התיקון המוצע הינו בהגדרת פגיעה בעבודה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ע"י הגדרת "פגיעה מינית" בעבודה וקביעתה כפגיעה נפרדת ועצמאית. התיקון בא להגן על כבוד האדם ולהגן על זכויות העובדים בישראל. מטרת התיקון היא להגן על העובד/ת ולאפשר ביטחון סוציאלי לנפגע, במקרה בו נגרם נזק ובמצב בו אינו מסוגל לשוב לאורח חיים תקין בשל הפגיעה.
בחוק הביטוח הלאומי, קיימות חזקות לעניין הכרה בתאונת עבודה כתוצאה מנזקים שונים. כך למשל, פגיעות גב, שמע ואף בקע מפשעתי מוכרים כפגיעה בעבודה לצרכי קבלת גמלה מהביטוח הלאומי.
עד היום נקט המוסד לביטוח-לאומי במדיניות לפיה דמי פגיעה לרוב משולמים בגין פגיעות פיזיות שהתרחשו במקום העבודה. המוסד לביטוח לאומי כבר הכיר בתביעתה של עובדת, אשר נאנסה ע"י מעבידה, ואף שולמה לה קצבת נכות. לפיכך, יש מקום לקבוע בחוק מפורש את מדיניות המוסד על מנת לאפשר שקיפות לציבור ובקרה על פעילות המוסד.
מוצע לקבוע כי יראו בפגיעה מינית פגיעה בעבודה, אם הפגיעה אירעה תוך כדי עבודת העובד ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ,ואצל עובד עצמאי, תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
עוד מוצע לקבוע כי עובד שהגיש תביעה לגמלת כסף לביטוח הלאומי בעקבות פגיעה מינית לאחר שנים עשרה חודשים, יהיה זכאי לקבל את הגמלה בעד תקופה שלא עולה על 36 חודשים שקדמו להגשת התביעה.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בתמוז התשס"ח – 7.7.08
[1] ס"ח התשס"ד, עמ' 45.
