|
הצעת חוק של חבר הכנסת |
|
תיקון כותרת סימן א'1 |
1. |
בחוק העונשין, התשל"ז–1977[1] (להלן – החוק העיקרי), בכותרת סימן א'1, אחרי "הסתה לגזענות" יבוא "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". |
||
|
הוספת סעיף 144ד4 |
2. |
אחרי סעיף 144ד3 לחוק העיקרי יבוא: |
||
|
|
|
"הסתה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית |
144ד4. |
המפרסם קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל פי תוכנו של הפרסום יש אפשרות סבירה שיביא לעשיית מעשה של שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין, דינו – מאסר שנה אחת." |
דברי הסבר
סעיף 7א לחוק–יסוד: הכנסת קובע, "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל."
בחוק העונשין הישראלי נקבעו כמה עבירות פליליות שקשורות למעשים המנויים בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, כמו למשל, פרסום הסתה לגזענות או פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו. אולם אין בחוק העונשין עבירה פלילית על המפרסם קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מטרת הצעת החוק היא לקבוע בחוק העונשין כי פרסום קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל פי תוכנו של הפרסום יש אפשרות סבירה שיביא לעשיית מעשה של שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין, הינה עבירה פלילית.
מדינת ישראל עיגנה במספר חוקים את מעמדה כמדינה יהודית ודמוקרטית:
חוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע בסעיף 1א "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו,כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
חוק–יסוד: חופש העיסוק קובע בסעיף 2 "חוק-יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, קובע סעיף 2(2) "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".
חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002, קובע בסעיף 2(ג) "המועצה תפעל לשם קידום מדיניות של תרבות ואמנות, הנותנת ביטוי לחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית".
במגילת העצמאות נקבע: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית…" וכן "ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל…הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה".
פרשת עזמי בשארה מלמדת אותנו שהצהרות הופכות מהר מאוד למעשים. הצהרותיו הבלתי פוסקות של עזמי בשארה כנגד זהותה של ישראל כמדינה יהודית התפתחו מהר מאוד לביקורים בארצות אויב כמו סוריה ולבנון, חרף האיסור לבקר במדינת אויב ואף לחשדות בדבר מסירת מידע וסיוע לאויב במהלך מלחמת לבנון השנייה.
צביונה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית חייב להישמר ולבל יישלל על ידי אף אדם.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בסיון התשס"ח – 30.6.08
[1] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
