בלוג לא רשמי של כנסת שבע-עשר: הצעות חוק פרטיות

יוני 30, 2008

הצעת חוק העונשין: תיקון – איסור פרסום הסתה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

נושאים: זבולון אורלב — Constantin Grossman @ 10:59 am
Tags: ,


פ/3844/17

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום הסתה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית), התשס"ח–2008

תיקון כותרת סימן א'1

1.

בחוק העונשין, התשל"ז–1977[1] (להלן – החוק העיקרי), בכותרת סימן א'1, אחרי "הסתה לגזענות" יבוא "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

הוספת סעיף 144ד4

2.

אחרי סעיף 144ד3 לחוק העיקרי יבוא:

"הסתה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

144ד4.

המפרסם קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל פי תוכנו של הפרסום יש אפשרות סבירה שיביא לעשיית מעשה של שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין, דינו – מאסר שנה אחת."

דברי הסבר

סעיף 7א לחוק–יסוד: הכנסת קובע, "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל."

בחוק העונשין הישראלי נקבעו כמה עבירות פליליות שקשורות למעשים המנויים בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, כמו למשל, פרסום הסתה לגזענות או פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו. אולם אין בחוק העונשין עבירה פלילית על המפרסם קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מטרת הצעת החוק היא לקבוע בחוק העונשין כי פרסום קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל פי תוכנו של הפרסום יש אפשרות סבירה שיביא לעשיית מעשה של שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין, הינה עבירה פלילית.

מדינת ישראל עיגנה במספר חוקים את מעמדה כמדינה יהודית ודמוקרטית:

חוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע בסעיף 1א "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו,כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

חוק–יסוד: חופש העיסוק קובע בסעיף 2 "חוק-יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, קובע סעיף 2(2) "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".

חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002, קובע בסעיף 2(ג) "המועצה תפעל לשם קידום מדיניות של תרבות ואמנות, הנותנת ביטוי לחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית".

במגילת העצמאות נקבע: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית…" וכן "ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל…הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה".

פרשת עזמי בשארה מלמדת אותנו שהצהרות הופכות מהר מאוד למעשים. הצהרותיו הבלתי פוסקות של עזמי בשארה כנגד זהותה של ישראל כמדינה יהודית התפתחו מהר מאוד לביקורים בארצות אויב כמו סוריה ולבנון, חרף האיסור לבקר במדינת אויב ואף לחשדות בדבר מסירת מידע וסיוע לאויב במהלך מלחמת לבנון השנייה.

צביונה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית חייב להישמר ולבל יישלל על ידי אף אדם.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ז בסיון התשס"ח – 30.6.08


[1] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

הצעת חוק העונשין: תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי

נושאים: ניסן סלומינסקי — Constantin Grossman @ 10:39 am
Tags: , ,


פ/3836/17

הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשס"ח–2008

תיקון סעיף 381

1.

בחוק העונשין, התשל"ז–1977[1], בסעיף 381, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא –

"(ג) התוקף מטפל, כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996[2], והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שש שנים ולא פחות משישה חודשי מאסר, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו."

דברי הסבר

תופעת האלימות נגד הרופאים איננה חדשה. גילויי אלימות אשר להן אנו נחשפים לאחרונה מצד מטופלים ובני משפחותיהם כלפי סגל בתי החולים ומרפאות החולים, וזאת על רקע החלטותיהם המקצועיות, הינם רק "קצה הקרחון" של מאות מקרים דומים המתרחשים מידי שנה. תופעה מדאיגה זו מחייבת התייחסות מיוחדת ומחייבת את החמרת הענישה כלפי התוקפים.

הרופא זקוק לסביבת עבודה נינוחה ולא מאוימת, שתאפשר לו להתמודד עם מצבי חירום רפואיים מורכבים המחייבים קבלת החלטות מהירות ומורכבות. על כן אסור לנו להרשות קיומו של איום על חייהם וביטחונם של אלו הנאבקים להציל את חיינו. איום שכזה עלול לפגום בשיקול דעתם ובאיכות הטיפול שהם מגישים, דבר המהווה סכנה אמיתית לבריאות הציבור.

לפיכך, הצעת החוק באה להגן רופאים, רופאי שיניים, סטז'רים, אחים או אחיות, מיילדות, פסיכולוגים, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות – בבואם לעשות את מלאכתם – מלאכת קודש. אומנם קיימת בחוק העונשין הוראה האוסרת על תקיפת עובד הציבור "או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף" – ומי שעובר על הוראה זו, דינו – מאסר חמש שנים, אך לאור האמור לעיל, נראה כי אין מנוס זולת החמרת המאבק למיגור האלימות כלפי אנשי הצוות הרפואי, כאשר האמצעי להשגת המטרה הוא החמרת הענישה עד ל-6 שנות מאסר וכן קביעת רף מינימאלי של ענישה העומד על 6 חודשי מאסר וזאת, מתוך גישה של אפס סובלנות כלפי תופעה נלוזה זו. הרתעת התוקף הפוטנציאלי, על ידי החמרת הענישה תביא לצמצום תופעת האלימות כלפי מטפלים.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2800/17) ועל ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/2943/17).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ז בסיון התשס"ח – 30.6.08


[1] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

[2] ס"ח התשנ"ו, עמ' 327.

בלוג ב-WordPress.com.