|
הצעת חוק של חברי הכנסת |
זהבה גלאון אבשלום וילן יוסי ביילין חיים אורון |
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ביטול האפשרות לשלילת מעמדם של בעלי אשרה ורישיון לישיבת קבע אשר רכשו מעמדם עקב סיפוח שטח לישראל), התשס"ח–2008
|
תיקון סעיף 11 |
1. |
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952[1], בסעיף 11 – |
|
|
|
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
|
|
|
"(א1) לא יבוטלו אשרה ורישיון לישיבת קבע שניתנו עקב סיפוח שטח לישראל לפי סעיף 11(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948[2] או לפי חוק רמת הגולן, התשמ"ב–1981[3]." |
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב) אחרי "חוק השבות, תש"י–1950" יבוא "וכן אשרה ורישיון לישיבת קבע אשר ניתנו כאמור בסעיף 11(א1)". |
|
|
|
(3) אחרי סעיף קטן (ב), יבוא: |
|
|
|
"(ג) ילד שנולד להורים אשר קיבלו אשרה ורישיון לישיבת קבע שניתנו כאמור בסעיף 11(א1) ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, התש"י–1950[4],יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר." |
דברי הסבר
הנוסח המקורי לסעיף 11 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, היווה חלק מהצעת חוק ההגירה, התשי"ב–1952, ששמו שונה משנכנס לרשומות. החוק נועד להסדיר את ההגירה לישראל, כשמו המקורי, או את כניסתם של לא יהודים, שעניינם אינו מוסדר בחוק השבות ובחוק האזרחות. תכלית החוק לא נועדה לחול על תושבי הקבע של ישראל מירושלים המזרחית ורמת הגולן, שכן החוק גובש טרם סיפוח השטחים האמורים. תושבי ירושלים המזרחית ורמת הגולן לא נכנסו לישראל ואינם מהגרים, אשר את עניינם נועד החוק להסדיר. עקב החלל התחיקתי בעניינם המורכב של תושבי ישראל מירושלים, הוחל לאורך השנים החוק בעניינם. הואיל ולא לשם כך נועד החוק, מצבים רבים הנובעים ממנו אינם מתאימים להחלה על תושבים אלה. כך למשל, הסעיף הדן בביטול המעמד, גובש ביחס למי שיש לו מעמד במקום אחר בעולם או למי שהיגר לישראל והיא אינה מולדתו. לכן, החלת הסעיף בנוסחו העדכני על תושבי ירושלים המזרחית יוצרת פגיעה אליה לא התכוון המחוקק. בין השאר מובילה החלת החוק על תושבים אלה למצב של היעדר נתינות בעולם (ביטול מעמדו של מי שעזב את ירושלים לתקופה העולה על 7 שנים אך לא רכש מעמד במקום אחר), פגיעה בחופש התנועה והעיסוק (סכנת איבוד מעמד למי שיוצא לעבוד או ללמוד מחוץ לישראל) ופגיעה בחירות והזכות להתפתחות אישית. בכך חורג חוק הכניסה לישראל מתכליתו המקורית. לפיכך, מוצע לקבוע כי סמכות הביטול האמורה לא תחול על תושבי ישראל שרכשו מעמדם כתוצאה מסיפוח ירושלים המזרחית או רמת הגולן.
בנוסף, עד היום לא עוגן בחקיקה דבר הסדרת מעמד ילדיהם של תושבי מדינת ישראל כאמור לעיל. תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד–1974, עיגנה באופן חלקי את מצבם של חלק מהילדים. הואיל ומדובר בתושבי קבע של מדינת ישראל, אשר אינם מהגרים, מוצע לעגן בחקיקה את זכויותיהם בנושא להסדרת מעמד ילדיהם במדינה. לסיום, בעקבות התוספות הנ"ל, עולה הצורך בהסדרת סמכותו של שר הפנים לבטל רישיון שהושג במרמה, ולשם כך מוצע סעיף 11 (ג) לחוק המוצע.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בסיון התשס"ח – 30.6.08
